גזר דין בתיק ת"פ 29849-09-12

כללי

ביום 16.1.13 הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן (ט/1) (להלן: "כתב האישום") והנאשמים הורשעו בביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 402(ב) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הצדדים לא הגיעו להסדר לעניין העונש.

בשל גילו של נאשם 2  (יליד 30.10.93) הוריתי על עריכת תסקיר קצין מבחן בעניינו.

כתב האישום

על פי כתב האישום, ביום 29.8.12, סמוך לשעה 10.20, "הסתובבו" שני הנאשמים בקניון "לב כרמיאל" שבכרמיאל. באותה עת, עובד בחנות ה"שופרסל" שבקניון, סעיד גנאמה (להלן: "המתלונן") חיפש, בקניון ומחוצה לו, עגלות קניות השייכות לחנות השופרסל בכדי להחזירן לחנות.

הנאשמים הבחינו במתלונן בתוך הקניון. נאשם 1 פנה אליו ושאל אותו מה השעה. המתלונן הוציא את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו, מסוג "סמסונג גלקסי", מכיס מכנסיו כדי לבדוק מה השעה, השיב לנאשם כי השעה 10.20 והלך לדרכו בחפשו אחר עגלות.

הנאשמים עקבו אחר המתלונן כשיצא מן הקניון ונאשם 1 יצר עמו קשר ושוחח עימו שיחת חולין, במהלכה ביקש ממנו להתלוות אליהם לפארק הצמוד לקניון.

המתלונן התלווה אל הנאשמים וכשהגיעו לתוך הפארק, תפס נאשם 2 את המתלונן כשהוא מאחוריו, נאשם 1 היכה את המתלונן בחזהו ובפניו וגנב את מכשיר הטלפון הנייד שלו מתוך מכנסיו.

לסיכום נטען, כי במעשיהם המתוארים לעיל גנבו הנאשמים, בצוותא חדא, את מכשיר הטלפון הנייד של המתלונן ללא הסכמתו ובלא תביעת זכות בתום לב, כשהם מתכוונים לשלול את המכשיר מהמתלונן שלילת קבע, כשהם בחבורה, תוך שנאשם 1 מכה אותו ומשתמש באלימות כלפי גופו, כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבה.

תסקיר שרות המבחן - נאשם 2

נאשם 2, בן 19, תושב כפר בענה, הרביעי בסדר הלידה במשפחה המונה זוג הורים ושישה ילדים. שני הוריו אינם עובדים והאב מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי.

נאשם 2 סיים 12 שנות לימוד ולאחר מכן עבד כשנה בחברת "משחטת מוביל העוף בע"מ". כיום מצוי במעצר בית בגין תיק זה.

נאשם 2 תיאר משפחה נורמטיבית, ללא מעורבות פלילית כלשהי. חרף האמור, מסר כי מגיל צעיר התחבר לחברה שלילית ובילה את זמנו הפנוי בחברה "בעייתית". לדבריו, מאז הסתבכותו בתיק זה, ניתק את קשריו עם אותה חברה שלילית והוא שואף להתקדם בחייו.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם נמצא "בשלבים ראשונים של גיבוש זהותו ומתקשה להתמודד עם פער בין ציפיות בני משפחתו ממנו לבין אלה של חבריו".

בתסקיר זה לא לקח הנאשם אחריות על מעשיו מושא התיק דנן. לדבריו, הוא היה אמנם במקום יחד עם נאשם 1, אך לא היה שותף לכוונותיו לבצע שוד והכחיש כי תפס את המתלונן או כי היה בינו לבין המתלונן  מגע פיסי כלשהו. כן תיאר, כי חש הלם כשנאשם 1 ביצע את השוד ונמלט מהמקום.

נאשם 2 ניסה לשכנע בחפותו, שלל כוונה פלילית כלשהי מצידו ומסר לקצינת המבחן כי הודה בביצוע העבירה רק מתוך כוונה לקדם את מצבו המשפטי.

נאשם 2 שלל נזקקות טיפולית ומסר כי הוא מסוגל להימנע מפריצת הגבולות בעצמו.

ממידע שהועבר משרות המבחן לנוער עלה כי התרשמותם בעבר היתה מאדם שאינו נענה לגבולות כלשהם בבית ובמסגרות השונות וכבר בבית הספר התקשה בלימודיו והתגלו אצלו בעיות התנהגות.